קניית חווה

רכישת חווה בפורטוגל בשנתיים האחרונות הפכה ללהיט בקרב ישראלים רבים

כיום ניתן לרכוש חוות בפורטוגל במחירים חסרי תקדים, מדוע ?

ישנה בעיה דמוגרפית בפורטוגל כרגע:

הדור הצעיר מעוניין להגיע לגור בעיר ולעבוד בעבודות מודרניות במקצועות הייטק תיירות וכן מקצועות אשר ניתן למצוא בהם תעסוקה בעיר.

נוצר מצב בו בעלי חוות מבוגרים מוצאים עצמם בחוות עם שטחים עצומים אותם הם כבר לא רוצים לטפח ולתחזק 

כיום הרוכשים העיקריים של חוות בפורטוגל הינם תושבי האיחוד האירופי אשר רואים הזדמנות פז באפשרות לרכוש שטח עצום במחיר מצחיק במדינה הפסטורלית אשר נמצאת בצמחיה מתמדת, אותם רוכשים אף מאמינים שתמון ממש אקסית נדל”ני בהמשך הדרך בפורטוגל דווקא בחוות. כידוע בערים המרכזיות של פורטוגל מחירי המגורים הקונבנציונלים כבר מזמן התנפחו בעשרות אחוזים בשנים האחרונות.

לאחרונה ישראלים רבים רוכשים חוות בפורטול, ולא דווקא כהשקעת נדל”ן: ישראלים רבים קונית חווה בפורטוגל על מנת לבצע רילוקיישן לפורטוגל ופעמים רבות תוך שינוי אורך חיים.

“תגידי יוהאנה, את יכולה לחיות ככה?”

כה בעצם התחיל הכל, לפני יותר מעשר שנים.

 

ואז בשנת 2015 ממשלת פורטוגל החליטה (מסיבותיה היא) שהיהודים שגורשו ממנה יכולים לחזור ולקבל אזרחות.

 

לקח לנושא מעט זמן, ואז התחלתי את התהליך.

 

השנה היא 2019 ועדיין לא המשכתי עם הוצאת האזרחות מהמון סיבות שהעיקרית בהן היא כסף, מדובר בעלות של כ-11,000 ₪ לא ממש נמצאים ברשותי “לבזבוזים”.

 

בתחילת 2018 התחלנו לבדוק עלויות נכסים בפורטוגל והופתענו לטובה, המחירים ממש נמוכים ומיד התחלנו בדיקות ובירורים לתהליך רכישה.

מי שעזר לנו היה יוסי פרץ, הוא ורעייתו חנה המקסימים ליוו אותנו בתהליך ויוסי בדק וחקר כל נכס שרצינו, “זה עם כמה שותפים, ההוא בכלל עם עיקול” ואחרי הכל הגענו לרשימה מכובדת של 16 נכסים שמהם אנחנו רוצים לרכוש אחד.

הפגישות נקבעו ואנחנו עולים על מטוס לפורטוגל.

לא אלאה אתכם בדרך הארוכה(מישהו לא חישב נכון עצירות ביניים ונתקענו עם 48 שעות ללא שינה) אבל הגענו לפורטוגל והתחלנו לשוטט ולבדוק את הנכסים (יחד עם יוסי כמובן).

בסופו של דבר מצאנו נכס מדהים על שפת נהר המונדגו, קרוב לעיירה המקסימה סלוריקו דה-ביירה.

כבר באותו שבוע חתמנו על חוזה וחזרנו לארץ.

איך בחרנו את הנכס, מה היו הפרמטרים שבדקנו?

אז קודם כל פשוט ענינו על שאלות חשובות:

  1. ממה מתפרנסים?

עבודה בפורטוגל אין כידוע, מאחר והחלטנו לגדל לעצמנו את כל האוכל, החל מירקות דרך פירות ועד לביצים ובשר, התחלנו לחשוב מאיפה אפשר לדאוג להכנסה קבועה.

התשובה הגיעה מכמה כיוונים:

 

קודם כל, צימר – החלטנו להקים מלון בוטיק של חדר אחד (120 מטר רבוע) שיכלול חוף פרטי, סאונה, ג’קוזי ושירות מלא.

 

לאחר מכן, רעייתי היא דבוראית והחלטנו להקים 60-100 כוורות לייצור דבש (אורגני וללא הפעלת סטרס על הדבורים כמובן) מה שייתן לנו כשלושה עד חמישה טון דבש בשנה שניתן למכור (לחברה גדולה)

 

בנוסף, החלטנו על שתילת מטע של כ-150 עצי זית לייצור שמן והקמה של בית בד אצלנו בשטח, אמנם מדובר בהשקעה ארוכת טווח (לעץ לוקח זמן להגיע לתנובה סבירה) אולם בסופו של דבר הגענו להערכה מושכלת שאחרי כ-10 שנים נקבל כ-4 קוב שמן בשנה שיימכר לחברה גדולה גם.

שאלת הפרנסה היא שאלה חשובה, מכיוון אנחנו זקוקים למטבע קשה (אי אפשר לשלם בתחנת הדלק בעזרת שני ברווזים ושמן זית) נאלצנו למצוא פתרונות יצירתיים וכך עשינו.

 

  1. השאלה הבאה הייתה נגישות למתקני רפואה מודרניים, משרדי ממשלה ובוודאי סופרמרקט זול זמין וקרוב.

גילינו מהר מאד שאם אנחנו קרובים לכביש ראשי אז המרחק מכל מקום לבית חולים לא עולה על 30 דקות נסיעה.

בכל עיירה יש סופר זול (הכל פה זול)

ובכל הבעיות היומיומיות אפשר לטפל בעירייה או בג’ונטה במהירות

 

  1. ייעוד הקרקע:

ע”מ לפתוח מלון/צימר שטח חייב להיות מוגדר כ-אורבן (עירוני) ולכן התמקדנו בחיפוש של נכסים שלהם יש הגדרת אורבן מסודרת (כן, נכס כזה עולה יותר מן הסתם…)

גילינו שניתן לפתוח אירוח לתיירות גם בשטח שמוגדר “רוסטיק” אולם לכך נדרשת הגשת בקשה ורצון טוב מצד העירייה.

 

  1. קרבה לתשתיות:

נושא זה התחלק לשלושה (כמו כל דבר)

 

חשמל: עלות חיבור לחשמל היא בערך 1000 יורו לכל 100 מטר של תשתית מהשנאי הקרוב, לכן התמקדנו בנכסים שלא רחוקים ממקור החשמל (עד 500 מטר)

 

מים: נורא פשוט, אם אתה לא קרוב לעיר קרבה מטורפת אז לא תקבל מים.

מצאנו לזה פתרון פשוט, אנחנו ליד נהר כך שכל ההשקיה תגיע דרך משאבה.

בנוסף, נעשה קידוח למי תהום (עלות של 7000-10000 יורו)

 

גז: בבירור קצר התברר שאפשר להחליף בלוני גז בסופר.

 

  1. טמפרטורה:

מאחר ואנו מגדלים לעצמנו את כל האוכל, חיפשנו מקום שייתן לנו יכולת לגדל פרי הדר ובאותה נשימה גם דובדבנים.
חיפשנו שטח שנמצא בגובה של כ-400 מטר מעל הים ושבו החורפים אינם קשים מדי אולם מספיק טובים בכדי לתת “מנות קור” כמו שנדרש לעצים (הנשירים).

 

  1. קרבה לבתי ספר/גנים:
    אנחנו לא זקוקים לשירותי חינוך מכיוון שהקטנה שלנו כבר סיימה י”ב, אבל אם יש ילדים קטנים אז נושא החינוך הוא אחד החשובים.
    במידה ומדובר על חינוך ביתי אז הקרבה לילדים נוספים (דוברי השפה) הינה חלק מאד חשוב בבחירת המקום.
  1. איכות הקרקע:
    מאחר ואנו מגדלים לעצמנו את האוכל בדקנו מה איכות הקרקע (ניקוז, חומר צמחי, מחלות)

די מהר הבנו שאת המזון אנו מגדלים במצע מנותק (מיכלים גדולים בשיטה שנקראת הוגו-קאלצר שאשמח לפרט עליה במאמר אחר) ולכן איכות הקרקע עצמה לא משנה לגידול הירקות אולם לגידול עצים חשובה ביותר.
האם אנחנו צריכים אדמה חומצית (אוכמניות למשל) או אדמה בסיסית (פרי הדר)?
כל השאלות האלה הביאו אותנו למחקר קצר בו גילינו שאנו יכולים לשנות את חומציות הקרקע באמצעים פשוטים יחסית.

 

המשך יבוא…

סגירת תפריט