איך בחרנו את הנכס, מה היו הפרמטרים שבדקנו?

אז קודם כל פשוט ענינו על שאלות חשובות:

1. ממה מתפרנסים?

עבודה בפורטוגל אין כידוע, מאחר והחלטנו לגדל לעצמנו את כל האוכל, החל מירקות דרך פירות ועד לביצים ובשר, התחלנו לחשוב מאיפה אפשר לדאוג להכנסה קבועה.

התשובה הגיעה מכמה כיוונים:

קודם כל, צימר – החלטנו להקים מלון בוטיק של חדר אחד (120 מטר רבוע) שיכלול חוף פרטי, סאונה, ג'קוזי ושירות מלא.

לאחר מכן, רעייתי היא דבוראית והחלטנו להקים 60-100 כוורות לייצור דבש (אורגני וללא הפעלת סטרס על הדבורים כמובן) מה שייתן לנו כשלושה עד חמישה טון דבש בשנה שניתן למכור (לחברה גדולה)

בנוסף, החלטנו על שתילת מטע של כ-150 עצי זית לייצור שמן והקמה של בית בד אצלנו בשטח, אמנם מדובר בהשקעה ארוכת טווח (לעץ לוקח זמן להגיע לתנובה סבירה) אולם בסופו של דבר הגענו להערכה מושכלת שאחרי כ-10 שנים נקבל כ-4 קוב שמן בשנה שיימכר לחברה גדולה גם.

שאלת הפרנסה היא שאלה חשובה, מכיוון אנחנו זקוקים למטבע קשה (אי אפשר לשלם בתחנת הדלק בעזרת שני ברווזים ושמן זית) נאלצנו למצוא פתרונות יצירתיים וכך עשינו.

2. השאלה הבאה הייתה נגישות למתקני רפואה מודרניים, משרדי ממשלה ובוודאי סופרמרקט זול זמין וקרוב.

גילינו מהר מאד שאם אנחנו קרובים לכביש ראשי אז המרחק מכל מקום לבית חולים לא עולה על 30 דקות נסיעה.

בכל עיירה יש סופר זול (הכל פה זול)

ובכל הבעיות היומיומיות אפשר לטפל בעירייה או בג'ונטה במהירות

3. ייעוד הקרקע:

ע"מ לפתוח מלון/צימר שטח חייב להיות מוגדר כ-אורבן (עירוני) ולכן התמקדנו בחיפוש של נכסים שלהם יש הגדרת אורבן מסודרת (כן, נכס כזה עולה יותר מן הסתם…)

גילינו שניתן לפתוח אירוח לתיירות גם בשטח שמוגדר "רוסטיק" אולם לכך נדרשת הגשת בקשה ורצון טוב מצד העירייה.

4. קרבה לתשתיות:

נושא זה התחלק לשלושה (כמו כל דבר)

חשמל: עלות חיבור לחשמל היא בערך 1000 יורו לכל 100 מטר של תשתית מהשנאי הקרוב, לכן התמקדנו בנכסים שלא רחוקים ממקור החשמל (עד 500 מטר)

מים: נורא פשוט, אם אתה לא קרוב לעיר קרבה מטורפת אז לא תקבל מים.

מצאנו לזה פתרון פשוט, אנחנו ליד נהר כך שכל ההשקיה תגיע דרך משאבה.

בנוסף, נעשה קידוח למי תהום (עלות של 7000-10000 יורו)

גז: בבירור קצר התברר שאפשר להחליף בלוני גז בסופר.

5. טמפרטורה:

מאחר ואנו מגדלים לעצמנו את כל האוכל, חיפשנו מקום שייתן לנו יכולת לגדל פרי הדר ובאותה נשימה גם דובדבנים.
חיפשנו שטח שנמצא בגובה של כ-400 מטר מעל הים ושבו החורפים אינם קשים מדי אולם מספיק טובים בכדי לתת "מנות קור" כמו שנדרש לעצים (הנשירים).

6. קרבה לבתי ספר/גנים:

   אנחנו לא זקוקים לשירותי חינוך מכיוון שהקטנה שלנו כבר סיימה י"ב, אבל אם יש ילדים קטנים אז נושא החינוך הוא אחד החשובים.

   במידה ומדובר על חינוך ביתי אז הקרבה לילדים נוספים (דוברי השפה) הינה חלק מאד חשוב בבחירת המקום.

7. איכות הקרקע: מאחר ואנו מגדלים לעצמנו את האוכל בדקנו מה איכות הקרקע (ניקוז, חומר צמחי, מחלות)

די מהר הבנו שאת המזון אנו מגדלים במצע מנותק (מיכלים גדולים בשיטה שנקראת הוגו-קאלצר שאשמח לפרט עליה במאמר אחר) ולכן איכות הקרקע עצמה לא משנה לגידול הירקות אולם לגידול עצים חשובה ביותר.
האם אנחנו צריכים אדמה חומצית (אוכמניות למשל) או אדמה בסיסית (פרי הדר)?
כל השאלות האלה הביאו אותנו למחקר קצר בו גילינו שאנו יכולים לשנות את חומציות הקרקע באמצעים פשוטים יחסית.